יום ראשון, 19 באוגוסט 2012

מתכונים נצחיים


כשסבתא שלי התקרבה ליום ההולדת התשעים שלה, התכנסנו כל חברי המשפחה וניסינו להחליט מה אנחנו הולכים להביא לה לכבוד היום המרגש הזה. הפתעות גדולות כמובן שלא באו בחשבון. בכל מקרה, הרוב המוחלט של המכרים שלה כבר לא היו בין החיים וכל התרגשות מיותרת הייתה יכולה לגרום להידרדרות במצבה הבריאותי שהיה רעוע גם ככה, בלי עזרה. החלטנו להעניק לה משהו מיוחד, משהו מרגש שנכין במו ידינו, אבל האמת היא שלא באמת היה לנו מושג מה זה יהיה.

סיעור מוחות


ניסינו לחשוב על מה מאחד אותנו כמשפחה, מה אנחנו הכי אוהבים לעשות כשאנחנו ביחד, מה גורם לנו להנאה משותפת כקבוצה ודי מהר הגענו למסקנה שמדובר באוכל. אז חשבנו למצוא מסעדה שסבתא תיהנה לשבת בה אבל בהתחשב במצבה החלטנו לוותר על זה. מאוחר יותר חשבנו אולי להכין לה ארוחה פולנית אמיתית, אבל גם על זה ויתרנו די מהר כיוון שסבתא מיעטה לאכול באותה התקופה. לאחר שאינספור הצעות נזרקו לחלל האוויר, עמרי, האחיין המבריק שלי שעוד לא מלאו לו שמונה שנים שאל למה שלא נכין ספר מתכונים שיאגד את כל המאכלים המיוחדים של סבתא כדי שלא נשכח אותם אף פעם.

ויצאנו לדרך


הסכמנו פה אחד שספר מתכונים הוא מתנה מושלמת לסבתא, מעין הוקרת תודה על כל הארוחות המושלמות שהתקינה לנו במהלך השנים. ספר מהודר באמת, שנדפיס בצורה מקצועית. ידענו שהיא תתרגש מאוד ותשמח לראות כמה שאנחנו אוהבים אותה ומוקירים אותה והתחלנו לתכסס תכסיסים כדי לאסוף ממנה את כל המידע הדרוש. חשוב לציין שמדובר בכמות עצומה של מתכונים שכל בני המשפחה גדלו עליהם אבל מעולם לא השכילו לשאול את סבתא איך היא מכינה אותם. זה מה שקורה כשמקבלים דברים כמובן מאליו, הם לא נשמרים.

מתארגנים למשימה


מיכל, אחותי הגדולה חילקה משימות לכולם. יעל, אחראית על איסוף רציני של תמונות מסעודות שונות לאורך השים, גבי, בן הדוד שלי הופקד על בירור של מחירים לגבי הדפסה של מספר עותקים, רוני, אבא שלי היה צריך לדאוג לאסוף את שמות כל המנות האהובות על כולנו ועל כולנו הוטלה המשימה של חילוץ המתכונים. ומה אני אגיד לכם? זו לא הייתה משימה קלה. סבתא כבר לא הייתה בקו הבריאות וניתן לומר שגם לא בקו הצלילות, אבל אחרי חודשיים של מאמצים החלטנו להפיק ארוחה שמבוססת על מתכונים מתוך הספר ולהגיש את הספר לסבתא עם סיום הארוחה, בקינוח שהורכב משפע של מאפים מיוחדים ומדהימים, בדיוק כמו שהיא הכינה.

כמעט


בסופו של דבר, יום לפני יום הולדתה התשעים של סבתא, היא נפטרה בשנתה, בשלווה שאפיינה אותה כל חייה. הסעודה הגדולה שהכנו הפכה לארוחת השבעה. המבקרים הרבים שפקדו את ביתה של סבתא זכו לטעום ממגוון המנות המיוחדות שלה וכל מבקר זכה בספר מתכונים ייחודי שהפך ממתנה לסבתא למתנה היפה ביותר שיכולנו להעניק... ובכן, לעצמנו. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה